הפרדוקס היהודי


12 Jun
12Jun

עומק הפרדוקס היהודי בין האמונה התמימה והזכה מחד ופיקחות המחשבה והשכלתנות הרציונאלית מאידך - ניכר במיוחד בשילוב ביניהם כאשר עוצמת האמונה יוצקת השראה לתוך הפרקטיות של החיים. 
הרמב''ם, הרופא, המדען ואיש ההלכה בהלכות פרה-אדומה בספרו היד החזקה מונה את כל הפרות האדומות שנעשו לאורך ההיסטוריה בהמשך לפרתו של משה רבנו ומסיים: ''והפרה העשירית יעשה המלך המשיח'', אך אינו מסתפק בעובדה הפרקטית הזאת וממשיך: ''מהרה יגלה אמן כן יהי רצון''. הרמב''ם אינו יכול לשלא לנצל את ההזדמנות שמדברים על המשיח ונסחף לתפילה של כמיה לבואו והתגלותו. 
כשלמדתי בימים אלו את הסוגיה התלמודית במסכת בכורות עמוד נב התברר לי שכבר בתקופת התלמוד חיידק האמונה החזקה בגאולה העתידה תפס מקום בתוך שורות הגמרא כעובדה מוחשית שיש להתייחס אליה בצורה מעשית. בדיון אודות מעשר בהמה עולה רעיון שיפסול אדם את כל בהמותיו ויפטר מן המעשר אך התלמוד דוחה זאת מידיית כי הרי "מהרה יבנה המקדש" והלה יצטרך בהמות להקרבת הקורבנות ואיך ניתן לעלות על הדעת שהוא יפסול אות כולם. הצורה המוחשית והעכשווית בה התייחסו אנשי התלמוד לגאולה ללא ספק עברה בגנים של העם היהודי בכמיה ובתשוקה בתפילת ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים ולשנה הבאה בירושלים הבנויה.

#שבועהספר

(הציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870- מויקיפדיה)

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.