דברים על השולחן


30 May
30May

"הסיפור של השואה לא הסתיים בניצחון המעצמות על הנאצים ב9 במאי 45 - כ"ו באייר תש"ה" אמרה לי אחת המשתתפות בתום הטקס וקולה נשנק. "שני הוריי היו ניצולי שואה והסיוט והטראומה ליוו אותם ובעקבותיהם גם אותי עד יומם האחרון. הם השאירו מכתבים רבים על התקופה אך עד כה אין בי האומץ לקרוא את הזוועות שכנראה מתוארות שם".

הס הושלך בקהל עת שיתפתי את הסיפור המתגלגל על שלשת הכהנים של מחנה בוכנוואלד שנפגשו שוב אחרי 60 שנה בעקבות התעוררות פלאית בביג'ינג ועל זיקת הנשמה שמעולם לא כבתה.

לא רק שלא כבתה אלא אף גדלה האבוקה שבעתיים. בכח אייר מציינים את יום ירושלים. לצידי ישב ידידי מר יצחק שמש ממשחררי העיר העתיקה והכותל המערבי ואני מכבד אותו לשתף אותנו ברגעים. הוא מחזיר אותנו למבואות העיר העתיקה משל צעד שם אמש וחושף לקהל בתיאור דרמטי על קריאתו בערבית במערכת כריזה ללגיון הערבי שעמד על החומות בבקשה להיכנע לכוחות צה"ל. בקשתו נענתה במטר הפצצה כבד שהכריע עץ ברוש גדל ממדים 
שעמד לצידם.

הוא מסיים בהתרגשות ברגעי הניצחון: "נכנסנו מייד אחרי הצנחנים. המחזה העוצמתי של הכותל המערבי שריד בית מקדשנו נגע חזק בנפשנו. אני חייב לציין שגם חיילים שהיו נראים מנותקים מרוח המסורת געו בבכי כתינוקות אל מול אבני הכותל. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו."

(בתמונה: תחילת הטקס דקות לפני כניסת שבת. משמאל מר שמש)

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.